למה הרעיון שלי לא מתקבל?

דיון פגישה מנהיגות ניהול רעיון

אתם מעלים רעיון גאוני, אבל הקול שלכם לא זוכה להערכה?

במילה אחת הסיבה לזה היא: תיזמון

בשתי מילים: "שקט אסטרטגי"

כשאנחנו מעלים רעיון יש שתי אפשרויות, האחת היא שהרעיון שלנו יזכה אותנו בהערכה, שהיא תגמול חיובי, אבל האפשרות השנייה היא הסיכון שנקבל יחס קר עד כדי מזלזל או עוין.

במחקר מעניין מצאו שגורם המפתח שעוזר אנשים לקבל תמיכה ברעיונות שלהם הוא תיזמון המסר שלהם. הם נעזרים במה שנקרא "שקט אסטרטגי" עד לנקודה הרלוונטית להעלאת הרעיון.

בדרך כלל כשיש לנו רעיון טוב, אנחנו מיד רוצים להפיץ אותו, כדי לא לפספס את המועד, להיות רלוונטים, להיות הראשונים שמעלים את הרעיון וגם כדי להרגיש מעורבים, תורמים ומוערכים. אנחנו מונעים מתחושת דחיפות.

אבל התנהגות כזאת, מתעלמת מהעובדה שהאנשים סביבנו עסוקים, טרודים במהלך היומיום מהרבה מאוד דברים, ובעיקר אצל דרגי הניהול יש המון תחרות על הקשב שלהם. הסבירות שבכל רגע נתון הם יהיו קשובים ופנויים מנטלית להתמודד עם הרעיון החדש, נמוכה מאוד.

דווקא האנשים שמחכים עם הרעיון לתזמון הנכון, נתפסים ע"י המנהלים שלהם כבעלי רעיונות איכותיים יותר, וזוכים להערכה ותגמול רבים יותר.

הנה שלושת המניעים החיוניים ל"שקט אסטרטגי":

  1. רלוונטיות: הרעיון צריך להתאים לסדר היום. כשהארגון או האנשים עסוקים וטרודים בפרויקט מסוים, או מנסים להתמודד עם אתגר מרכזי או אירוע משמעותי, הקשב של האנשים יהיה נמוך מאוד, וכך גם "הקשב הארגוני", ולכן בסבירות גבוהה שהרעיון יתקבל כ"תלוש מהמציאות".
  2. מוכנות: לא רק הרעיון צריך להיות מוכן, אלא גם מציע הרעיון צריך להיות מוכן להציג אותו, לוודא שהרעיון מגובה בנתונים, להיות מוכן מבחינת אופן הצגת הרעיון, התמודדות עם שאלות, התנגדויות וכו'.
  3. היענות: זאת המוכנות הקוגנטיבית של שומע הרעיון, והקשב שלו לרעיונות חדשים. אנחנו מכירים את הימים האלה על עצמנו, וכמובן על בוסים, שלפעמים כדאי "לחכות ליום טוב", ובעדינות נגיד שיש ימים שהם לא "אופטימליים" להעלאת רעיונות חדשים (כן, גם לדרישה להעלאת שכר..).
  4. אלה ימים שכדאי ליצור בהם רק אינטראקציות "מחויבות מהמציאות", יהיו הסיבות אשר יהיו, ולחכות ליום אחר, למיינדסט אחר.

המחקרים מראים שמנהלים מעריכים ומתגמלים יותר עובדים שמתזמנים את הרעיונות והדעות שלהם, למועדים רלוונטים, ואף לעיתוי שבו "הנסיבות תומכות ברעיון החדש".

"שקט אסטרטגי" הוא תזמון כך שהרעיון ייפול מוכן ואפוי על אוזניים קשובות, והאמת היא שאנחנו כבר די יודעים לזהות מה התזמון הנכון מבחינת הסביבה שלנו, זוהי "אינטלגנציה רגשית".

זה לא סותר את היותנו אמיצים, אומץ הוא להלחם עבור ערכים ודברים שחשובים לנו, אבל לא להלחם במובן של לעשות רעש, אלא במובן שנעשה מה שדרוש כדי לקדם אותם.

אחת הדרכים היא תיזמון, כדי לקדם את הרעיונות, ולא לטעות ולגרום לכך שלא יתממשו או ידחו בגלל שהועלו במועד הלא נכון.

מעניין? שתפו 

WhatsApp
Email
LinkedIn
Twitter
Facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עשוי לעניין אותך גם

מנהיגות
אייל גונן

נתקלתם במנהיג מושלם?

יש לנו צפיות גבוהות מאוד מהמנהיגים שלנו, אנחנו רוצים מנהיגים מושלמים, ומגיע לנו, כאלה שכל החלטה שלהם תהיה בול. הבעיה היא שאין מנהיגים כאלה, וככל שאנחנו נבין את זה, אולי נתחיל לצפות למשהו יותר ראלי. ככל שהמנהיגים וגם אנחנו נבין את זה יותר מהר, כך הארגונים יפגעו פחות.

קרא עוד »
מנהיגות
אייל גונן

מנהיגות?

כשאנחנו רואים מנהיג, אנחנו יודעים לזהות שמדובר במנהיג, אבל איך מגדירים מנהיגות?
איך מגדירים מנהיג טוב? לפי האפקטיביות שלו? חלק מגדולי הדיקטטורים היו מנהיגים אפקטיביים מאוד.
אלכסנדר מוקדון למשל נקרא "אלכסנדר הגדול" בפי היוונים, אך בפי הפרסים נקרא "אלכסנדר הברברי" בגלל שהחריב את תרבותם.

קרא עוד »
מנהיגות
אייל גונן

במי הכי נכון להשקיע בפיתוח מנהיגות?

באופן טבעי הנטייה של רוב הארגונים היא להשקיע בהנהלה, באנשים שכבר הוכיחו את עצמם, שמוכרים כמנהיגים, שיש להם ניסיון והגיעו לתוצאות. אבל אם הם כאלה – למה צריך להשקיע דווקא בהם? אולי הם דווקא אלה שצריכים הכי פחות שישקיעו בהם?
במי נשקיע יותר – ב"חמישייה הפותחת" או ב"שחקני הספסל"?

קרא עוד »