מנהיגות ואפקט פיגמליון

תדמיינו את הסיטואציה הבאה, לוקחים כיתה אקראית ומודיעים למחנכת החדשה שלהם, שמדובר בתלמידים מחוננים בעלי IQ גבו. אבל יש קאצ' קטן, אסור לה להגיד לתלמידים את זה. מה לדעתכם קרה בסוף השנה?? מנת המשכל של התלמידים עלתה!! התלמידים השיגו ציונים גבוהים יותר מהכיתות המקבילות, וזאת למרות שהם לא באמת היו מחוננים, אז מה הסיבה לכך ומה הקשר למנהיגות.

הסיבה היא ציפייה. הניסוי של החוקרים רוזנטל וג'יקובסון שוחזר עוד פעמים רבות בבתי ספר ובארגונים. הניסוי הוכיח שהציפיה משפיעה על רמת הביצועים, והסיבה היא שמנהיגים ומנהלים שמצפים מאנשיהם לביצועים גבוהים, ומעריכים שיש להם יכולת גבוהה, יתנהגו אחרת ויתייחסו אליהם בהתאם, ויכווינו אותם כמי שיש להם פוטנציאל התפתחותי גבוהה.

כשאמרו למנהלים שמגיע אליהם עובד עם ביצועים מעולים, טאלנט, שהוא הטוב ביותר בתחומו, בפועל העובד באמת הפך לכזה. מה קרה? האם הקשיבו לו יותר? נתנו לו יותר חופש? אולי סמכו עליו יותר? התייחסו אליו אחרת משאר העובדים? היו פחות ביקורתיים כלפיו? אולי תפסו אותו כיותר יצירתי ופרודוקטיבי?

"כשהמנהיג מאמין, זה מקרין כלפי המונהגים באופן עוצמתי. בדרך כלל אנשים רוצים לדעת אם המונהגים מאמינים במנהיג, אבל השאלה המתבקשת היא האם המנהיג מאמין במונהגים" (John Gardner).

במטה אנליזה שחקרה 100 שנות פיתוח מנהיגות, טען אבוליו, מחוקרי המנהיגות הגדולים, כי "ההשפעה הגדולה ביותר על ההתפתחות, היא הגברת האמונה במונהגים. להטמיע בהם את השכנוע העצמי שהם טובים בביצוע המשימות, יותר משהם חשבו".

לא, לא מדובר על "אשליה", אלא מדובר על לזהות את הפוטנציאל של האדם. כשאנחנו רואים זרעים, אנחנו יודעים שהפוטנציאל יכול להיות עץ גדול ומרשים, זאת לא אשליה. צריך להעריך את החיובי, ולחזק את הצמיחה.

"תתייחס לאדם כמו שהוא, והוא ישאר כמו שהוא,
תתייחס לאדם כמו שהוא יכול וצריך להיות,
והוא יהפוך למי שהוא יכול וצריך להיות"
Goethe

למנהיגים יש השפעה גדולה על האנשים שסביבם, הצפייה של המנהיגים מהמונהגים משפיעה מאוד על הצמיחה, ובמידה רבה "למה שאתה מצפה, זה מה שאתה מקבל". הרב קרליבך אמר "כל מה שילד צריך, זה מבוגר אחד שיאמין בו", אבל האמת היא שכל אחד צריך מישהו שיאמין בו. לא סתם אחת ההגדרות של מנהיגות היא לגרום לאנשים להגיע למקום שהם לא היו מגיעים אליו לבד, והשלב הראשון הוא להראות לאנשים שאתה רואה בהם יותר ממה שהם רואים בעצמם.

כן, זה אפקט פיגמליון 🙂

מוזמנים להרשם לרשימת התפוצה ולקבל ישירות למייל כל פוסט חדש שמפורסם, ולעקוב ברשתות השונות..

מעניין? שתפו 

WhatsApp
Email
LinkedIn
Twitter
Facebook

1 מחשבה על “מנהיגות ואפקט פיגמליון”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עשוי לעניין אותך גם

מנהיגות
אייל גונן

מנהיגות ואגו – "מחלת המנכ"ל"

כשרוצים לרצות את המנהל, מסננים את המידע שזורם מעלה בהיררכיה, כך שרק המידע המחמיא יגיע, וככה המנהל לא באמת מקבל משוב כנה ואמיתי מהסביבה.

לפעמים התפיסה של האנשים שקרובים למנהל, אותו "מעגל פנימי", היא שלאור ההכרות שלהם עם המנהל, בכל מקרה הוא לא ישנה את דעתו בנושא שיובא בפניו, מה שכן, הוא ישנה את דעתו לגבי מי שיביא את הבשורה הרעה, ולכן מה התועלת בזה? גם להסתכן וגם לא יקרה שום דבר?
אנשי "המעגל הפנימי" לא באמת שומרים על המנהל, אלא שומרים על עצמם, והופכים ל"מעגל המרצים".

קרא עוד »
רפלקציה חשיבה חוזקות
התפתחות אישית
אייל גונן

רפלקציה – איך אתם עם לחשוב?

במחקר שערך טימותי ווילסון מאוניברסיטת וירג'יניה, ופורסם ב-Science,  146 סטודנטים התבקשו לשבת בחדר ריק, ללא ספרים, טלפונים ניידים או הסחות דעת אחרות, וההנחיות שהם קיבלו היו לשבת על כיסא, להישאר ערים ולחשוב על מה שהם רוצים, במשך 15 דקות. קל ופשוט.  

אבל התוצאה הייתה שהסטודנטים דיווחו שהם סבלו, וכשאפשרו לסטודנטים לעשות את זה בבתיהם, הם אפילו דיווחו על סבל גדול יותר. שליש מהסטודנטים כל כך סבלו שהם דיווחו כי בפועל הם רימו והשתמשו בניידים, האזינו למוזיקה או סתם הסתובבו בחדר.

הסטודנטים נתקלו בקושי אמיתי לנהל את המחשבות שלהם, כש"כיבו להם את העולם החיצון".

קרא עוד »
איזון קריירה משפחה
אייל גונן

מג'אנגלים כל היום?

אתם מג'אגלים עם חמישה כדורים, נזהרים שאף כדור לא יפול. יש כדור אחד שאין סיכוי שתתנו לו ליפול, השאלה היא איזה כדור זה?. בבקשה מכם, בפעם הבאה שתמצאו את עצמכם מגא'נגלים, תבדקו שוב על איזה כדור אתם שומרים הכי הרבה, ואיפה אתם מוכנים לשלם את המחיר…

קרא עוד »