ערכים ומנהיגות – מצפן זהותי מנהיגותי

ערכים מנהיגות

מנהיגות עם ערכים

בואו נדבר רגע על ערכים. כשטים קוק מנכ"ל אפל נאם בפני בוגרי Gallaudet university, הוא אמר להם "יש לי עצה אחת חשובה לחלוק איתכם, כל כך חשובה, שזאת העצה היחידה שאני הולך לחלוק איתכם היום, וזוהי העצה: מה שלא תעשו, תנהיגו עם הערכים שלכם".  בהמשך הסביר "בלהנהיג עם הערכים שלכם, אני מתכוון שאתם צריכים לקבל החלטות, גדולות וקטנות, בכל יום ולאורך כל היום, בהתבסס על הבנה עמוקה של מי אתם, ובמה אתם מאמינים".

קוק לא דיבר על המקצועיות, הניסיון, המעמד או הסמכות, אלא על מנהיגות מתוך ערכים, שהם עקרונות הליבה שמנחים אותנו בכל החלטה ובכל פעולה שאנחנו מבצעים, בין אם באופן מודע או שלא מודע.

כשאנחנו מובילים מתוך הערכים שלנו, המורכבות שבקבלת החלטות פוחתת, והמאבקים והמתחים הפנימיים פוחתים, ברמה האישית וברמה הארגוניתהערכים שלנו הם העוגן, הבסיס והמצפן לזהות, וגם למנהיגות שלנו. מנהיגות מבוססת ערכים היא מנהיגות מודעת. הערכים שלנו מבטאים את האמונות העמוקות האותנטיות שלנו. וכשאנחנו פועלים בניגוד לערכים שלנו, יש נתק בין הראש ללב שלנו, והתוצאה היא מתח, לחץ, תחושת תסכול ואכזבה

בעבר כתבתי בפוסט אחר על ההשפעה המפתיעה של בהירות הערכים האישיים של מנהיגים, על האופן בו מנהיגים נתפסים בעיני המונהגים, ועל ההשפעה שבאה לידי ביטוי בתוצאות העסקיות של הארגונים. כשאנחנו מבינים מהי מערכת ההפעלה שלנו, מה גורם לנו לסיפוק, נוכל להיות יותר מדוייקים ולהעזר בזה כדי להגיע למטרות שלנו.

ערכים הם לא "רשימת מכולת"

אחד הדברים הכי מבאסים מבחינתי זה להיתקל בסדנה בנושא ערכים, שבה המשתתפים יושבים במעגל, וכל אחד צריך לרשום מהם חמשת הערכים המובילים שלו, ואחר כך להסביר מדוע אלה הערכים שלו. התוצאה של הארוע הביזארי הזה היא שכמעט תמיד הערכים של המשתתפים יהיו זהים, ולרוב יהיו מקצועיות, אחריות, נאמנות, שליחות, וכל ערך נוסף שמתחרז. עבור רוב האנשים, השיח על ערכים הוא חסר משמעות בחיי היומיום, ולכן לא משקיעים בכך מחשבה עמוקה, אבל ברגע שאנחנו מבינים מה הערכים שמניעים אותנו, אנחנו בעצם מבינים מהי מערכת ההפעלה שלנו, וזה כבר יתרון משמעותי.

הבעיה היא שאנשים מציגים "רשימת מכולת" של הערכים שהם היו רוצים שיהיו להם, או רשימת ערכים שהם חושבים שהסביבה או הארגון מצפים שתהיה להם. בעצם אין באמת ברור ערכי זהותי של האנשים, והסדנאות האלה הן בזבוז זמן והעמדת פנים. עדיין לא נתקלתי במקרה של משתתף שאומר שאחד הערכים שלו הוא "משפחתיות", או "בטחון כלכלי", בדרך כלל נמשכים לערכים ה"משימתיים" כי ככה רוצים להיות ממותגים, אף אחד לא רוצה להראות "לא רציני" או "לא מחויב לעבודה".

הצעד הראשון במציאת הערכים האישיים שלנו, הוא לוותר על רשימת הערכים "הנכונים", ולהשלים עם זה שרשימות ערכים אמיתיות הן לא כל כך נוצצות..  

להגיד מה הערכים האמיתיים שלנו, להצהיר אותם מול אחרים, דורש הרבה אומץ, כי באותו רגע אנחנו הופכים לפגיעים. מתחילים לבחון אותנו בהתאם לערכים שהצהרנו, לבחון כמה אנחנו באמת מאמינים בהם, פועלים לפיהם, ואולי פתאום נתגלה כ"לא ערכיים?".זה בולט עוד יותר כשמדובר במנהיג שמצהיר מה הערכים שחשובים לו ופועל בניגוד אליהם. זה קל לדבר על ערכים, הרבה יותר קשה לחיות לפיהם ביומיום.

מה ההבדל בין ערך לתפקיד?

באחת ההרצאות שהעברתי ודברתי על ערכים, אמרה אחת המנהלות שאחד הערכים שלה הוא "אמהות", אבל בסדנת ערכים שעברה יום לפני, היא לא ציינה את זה כערך, כי זה "ערך של הבית". בנקודה הזאת הבנתי שלאנשים לא ברור שיש הבדל בין ערך לתפקיד.

הערכים שלי הם הערכים שלי תמיד, הם הבסיס לזהות שלי, והם הולכים איתי לכל מקום. בניגוד לערכים שהולכים איתי ממקום למקום, התפקידים שלי משתנים, ויכול להיות שערך ה"אמהות" יבוא פחות לידי ביטוי בתפקיד בעבודה, למרות שהוא עדיין יהיה שם, ויבוא הרבה יותר לידי ביטוי בתפקיד ההורה בבית. אין הבדל בין ערכים של "בית" וערכים של "עבודה", אנחנו מגיעים עם אותה מערכת הפעלה לבית ולעבודה, את הערכים אנחנו יוצקים לתוך התפקיד.

הערכים שלנו מנחים את ההתנהגות היומיומית שלנו ומשפיעים על חווית חיינו באופן בלתי מודע ויומיומי, כל משמעות שאנחנו נותנים לדברים, והפרשנויות שאנחנו עושים, הן תוצאה של הערכים שלנו.

הערכים שלנו מובילים אותנו למטרות שלנו, ואם יש לנו מטרה שהיא מנוגדת לערכים שלנו, כנראה שלא נצליח להשיג אותה. אבל מה ההבדל בין מטרה וערכים? נניח שהמטרה שלי היא לסיים תואר במשפטים, ואחד הערכים שלי הוא "התפתחות אישית" או "סקרנות". את המטרה אשיג רק כעבור כמה שנים עם סיום הלימודים, אבל מהרגע שהחלטתי להתחיל ללמוד אני כבר מממש את הערכים שלי.לחיות לפי הערכים שלנו זאת הגשמה.

איך נדע מהם באמת ערכי הליבה שלנו? אנחנו יכולים לחשוב על ארועים שלקחנו בהם חלק, דברים שעשינו, וגרמו לנו לאושר, לתחושת סיפוק, ארועים שהיו משמעותיים עבורנו, ונחשוב איזה ערכים באו לידי ביטוי, וגרמו לנו לתחושות האלה. לעומת זאת, ארועים ומעשים שגרמו לנו לתסכול, אכזבה ומרמור, אלו ארועים שבהם פעלנו או שהיינו בסביבה שהיא בניגוד לערכים שלנו.  

מדרג ערכים – תיעדוף ערכים

האמת היא שלדעת מהם הערכים שלנו זה חשוב, אבל חשוב לא פחות זה לדעת מה "מדרג הערכים" שלנו. לא כל ערך הוא בעל אותו משקל, ובעל אותה חשיבות עבורנו. מדרג הערכים ועוצמתם מתגלה כשיש מחסור במשאבים או בזמני לחץ, וכשצריך לבחור בין שתי חלופות "לא מושלמות". לדוגמא אם יש משהו דחוף בעבודה, ובדיוק יש משהו דחוף גם בבית, מה אעשה? שני ערכים מתנגשים, ונראה כי כל החלטה שאקבל תגרום לי לתסכול. אבל אם אני יודע שלמרות ששני הערכים חשובים לי, יש אחד שהוא חשוב לי יותר, ההחלטה תהיה פשוטה יותר, וגם ההתמודדות עם ההשלכות שלה, לא ארגיש שאני "אוכל את עצמי".

כל הזמן אנחנו נמצאים במתח בין ערכים, ואם אנחנו מבינים מה המדרג בין הערכים שלנו, קל לנו יותר לקבל החלטות גם במצבים מורכבים

איך נדע מה ההיררכיה בין הערכים שלנו? אחת הדרכים המועדפות עלי היא לרשום את הערכים שמובילים שלי על דף. לאחר מכן להתחיל לצמצם את הרשימה ע"י מחיקת ערך אחד בכל פעם, ותוך כדי להסביר לאדם אחר מדוע מחקתי את הערך הזה והשארתי את האחרים. ככה ממשיכים עד לערך האחרון שנשאר. זה לא פשוט, זה מורכב מאוד כי אתה בעצם אומר שתהיה מוכן לוותר על ערך מסויים כשהוא יתנגש עם ערך אחר, וכדי להצליח בזה צריך בגרות והרבה מודעות עצמית. התוצאה היא רשימה היררכית בין הערכים, הערכים שלנו קובעים את ההעדפות שלנו.

מה משמעות הערכים שלכם עבורכם ביומיום?

מעניין? שתפו 

WhatsApp
Email
LinkedIn
Twitter
Facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עשוי לעניין אותך גם

חזון
אייל גונן

4 נקודות על חזון

כולנו חיים תחת אותם השמים, אבל אין לכולנו את אותו האופק, המשפט הזה מראה לנו מדוע לכל אחד יהיה חזון ייחודי לעצמו. חזון שכזה עוזר להתגבר באמצעות תשוקה על קשיי היומיום. אז מה הקשר לאחים רייט, וולא דיסני וסטיב ג'ובס?

קרא עוד »
מנהיגות
אייל גונן

ההשפעה והרטוריקה של זלנסקי

זלנסקי יודע שבאמצעות רטוריקה נכונה אפשר לזכות באהדת הקהל, ושבלי קשר האמת אינה עומדת למבחן, אלא היכולת ליצור יחס אוהד בין הנואם והקהל, שבאמצעותו העברת המסר הופכת לקלה יותר.
זלנסקי כמו רטוריקן טוב, יודע להתאים עצמו ולדבר אל כל קהל בשפה הרלוונטית אליו, ולהעביר לו מסר ייחודי כדי להניע את הקהל לחשוב על הדברים לעומק. אחת הדרכים הנפוצות ביותר ושבה משתמש גם זלנסקי, היא ביצוע אנלוגיות שמאפשרות הבנה מהירה יותר, ועל בסיס העובדות המוזכרות, קל להעביר ולהבהיר את הטיעון. רטוריקן טוב מוצא את המשותף בינו ובין הקהל, ומטרת האנלוגיה לאירועי העבר שרלוונטים לקהל, היא לגרום לקהל לראות את המציאות דרך עיני הנואם.

קרא עוד »
מנהיגות
אייל גונן

יש דבר כזה מנהיגים מופנמים?

הרבה שואלים אותי אם מי שמופנם יכול להיות מנהיג. לרובנו יש בראש תמונה של מנהיג מוחצן, ולכן כל מי שמופנם ורוצה להנהיג, צריך להתגבר על מחסום תפיסתי גדול. בסקר שנערך ב-2006, 65% מהמנהלים הבכירים ראו את המופנמות כמחסום למנהיגות, ומחקרים מראים שנשיאי ארה"ב היותר מוחצנים, נתפסו גם כמנהיגים יעילים יותר.

קרא עוד »