מה היה כל כך מיוחד במנצ'סטר יונייטד של שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000?, זאת הייתה קבוצה מעולה שהתבססה על חבורת שחקנים צעירים, מוכשרים ורעבים, שהביאה את המועדון להישגים ותארים רבים.
אם נרצה למצוא את המנהיג של הקבוצה, נוכל להסתכל על סגל השחקנים המצוין והסופרסטארים של אותה התקופה, אבל המנהיג האמיתי לא יהיה שם, המנהיג של הקבוצה הזאת היה המאמן אלכס פרגוסון. פרגוסון אימן את מנצ'סטר יונייטד 27 שנים ונחשב לאחד מגדולי המאמנים.
בסמוך להגעתו למנצ'סטר יונייטד, הוא החל בבניית יסודות לטווח הארוך והפרויקט הראשון היה "תכנית הצעירים". הוא הקים שני מרכזי מצויינות, גייס סקאוטים (מגלי כשרונות) ודחק בהם להביא את הכשרונות הצעירים המובילים, וכך בין ההחתמות הראשונות שלו היו דיוויד בקהאם, ורייאן גיגס עוד בגיל 13!, פול סקולס וגארי נוויל. המהלך הפך את הקבוצה לצעירה ומודרנית, וזה היה הימור גדול מאוד, כשמנגד פרגוסון ספג ביקורת מהתקשורת על כך ש"אי אפשר לנצח עם ילדים".
פרגוסון פעל אחרת משאר המאמנים, בעוד שרובם מוטרדים מאיך לבנות קבוצת כדורגל, הוא התמקד באיך לבנות מועדון כדורגל, ובשביל זה צריך לעבוד מההתחלה מלמטה, כך שהשחקנים יגדלו יחד, יווצר ביניהם קשר חזק, שיהפוך לרוח של המועדון.
בעוד שרוב המנג'רים חושבים מיד עם העסקתם על איך להבטיח את הניצחונות הקרובים כדי לשרוד, ומביאים לשם כך שחקנים מנוסים, מבחינת פרגוסון ניצחון הוא תגמול קצר טווח, ויתכן שתפסיד את המשחק שלאחר מכן, אבל יצירת יציבות ועקביות מביאים תגמול ארוך טווח. כשנותנים לשחקנים צעירים הזדמנות וגיבוי, מקבלים אורך נשימה ארוך לקבוצה ובנוסף לכך – נאמנות, ומשם הם כבר יפתיעו אותך.
אבל זה לא מספיק כדי שהמועדון ימשיך ברמה הגבוהה לאורך שלושה עשורים, ופרגוסון הבין שיש לכל קבוצה "מחזור חיים". פרגוסון הסתכל בכל נקודת זמן כמה שנים קדימה, כדי לקבל פרספקטיבה היכן המועדון נמצא ב"מעגל ההתחדשות", ובמקביל בחן לגבי כל שחקן כמה ערך הוא מביא למועדון בכל נקודת זמן. כך, היה לפרגוסון ברור מה צריך לחזק או לרענן היום כדי להאריך את "מחזור החיים" של המועדון. כך רוב השחקנים הוותיקים נמכרו לפני שהגיעו לסוף הקריירה, אך חלקם נשארו בכדי לשמר את התרבות של המועדון וללמד את הצעירים מה הסטנדרטים של המועדון. אגב רייאן גיגס שהגיע למנצ'סטר בגיל 13, שיחק בה לאורך כל הקריירה עד גיל 41!. פרגוסון האמין שמחזור החיים של קבוצה מצליחה הוא 3-4 שנים, וזה טווח הזמן שהסתכל קדימה.
כדי לתחזק את הסטנדרטים הגבוהים, פרגוסון הגיב בכוחניות על כל הפרה של הכללים. עד כדי כך שאחרי שרוי קין הקפטן העביר ביקורת בתקשורת על חבריו לקבוצה, חוזהו בקבוצה בוטל. פרגוסון לא רק הגיב בכוחניות, אלא גם הגיב מהר לפני שהדברים הגיעו למימדים שיצאו משליטה. כששחקן החל לערער את "חדר ההלבשה" והרעיל את השחקנים, לא משנה מי היה השחקן ועד כמה היה כוכב, פרגוסון העדיף את טובת המועדון.
עד כמה פרגוסון הסתכל בפרספקטיבה ארוכת שנים על המועדון? ב-1996 בסיום המשחק מול קבוצת ניוקאסל בו הקבוצה הפסידה 5:0, אמר "זהו עוד יום בהיסטוריה הארוכה של מנצ'סטר יונייטד".
ואכן פרגוסון צדק, מנצ'סטר זכו באליפות באותה השנה.
