מה עדיף להיות צב או ארנב?

למה כדאי לכם להיות צבים? ומה הקשר לבמבוק?

יש שתי תפיסות לחיים, שונות אחת מהשנייה, ודווקא אחרי שנים של ניסיונות לאמץ את גישת הארנב, אני מבין שאני הרבה יותר טוב בלהיות צב.

אז מה ההבדל בין הגישות? נניח שמציעים לכם שתי חלופות, החלופה הראשונה היא 3 מליון דולר כאן ועכשיו. החלופה השנייה היא לקבל סנט אחד, שמכפיל את ערכו במשך 31 ימים. מה הייתם בוחרים? הרוב המוחלט של האנשים היו בוחרים בחלופה הראשונה, 3 מליון דולר כאן ועכשיו. אבל מה היה קורה אם הייתם בוחרים בחלופה השנייה? אחרי יומיים היו לכם 2 סנט, אחרי עוד יום היו לכם רק 4 סנט, נקפוץ קדימה והדבר המאכזב הוא שאפילו אחרי 20 ימים יהיו לכם רק 5,243 דולר. אבל אז קורה הקסם, ביום ה-28 יהיו לכם 1,342,208 דולר ואחרי 31 יום שימו לב, תהיו עם 10,737,664 דולר.

האפקט המצטבר של הדברים לאורך זמן הוא משמעותי. קריאת ספר אחד בשבוע? פעמיים ריצה בשבוע? פעם ביום לעלות במדרגות? לשתות קפה בלי סוכר? בילוי אחד בשבוע? לשים קצת כסף בצד בכל חודש? תבחרו תחום אחד בחיים ותתחילו לעשות בו את השינוי. בהתחלה לא שמים לב להבדל, מרגישים שאין שינוי, אבל פתאום בשלב מסוים, אחרי תקופה ארוכה רואים את השינוי. כמו משל עץ הבמבוק, שלוקח לו 5 שנים להיקלט ולהתבסס, בשלב הזה לא רואים שום פלא, ואז פתאום בפרץ אדיר, הוא מתחיל לגדול בקצב ממוצע של מטר ביום, ומגיע לגובה של 30 מטר בתוך חודש!

אז להיות צב זה לא סקסי, זה דורש שינוי תפיסה, התמדה, גם כשלא רואים את התוצאה, ובעולם של ריאלטי, פרסומות וסיפורי הצלחה זה מורכב יותר, אבל מה עדיף? לחכות כמו הארנב להזדמנות שיופיע הגזר, שהתנאים יבשילו, שיהיה מזג אוויר מתאים, כשיהיה לי כח, שזה יהיה יותר פשוט? הצב לא מחכה שיבשילו התנאים החיצוניים, הוא פשוט מתחיל לצעוד. אימוץ התפיסה של צעדים קטנים אבל עקביים לאורך זמן, שינה לי את החיים בכושר, בתזונה, בלמידה, בהתפתחות האישית, עם המשפחה, בתחושת האושר והמשמעות, וזה שולח אדוות לכל תחומי החיים.

תנו כבוד לצבים! 🐢

מעניין? שתפו 

WhatsApp
Email
LinkedIn
Twitter
Facebook

1 מחשבה על “מה עדיף להיות צב או ארנב?”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עשוי לעניין אותך גם

מנהיגות
אייל גונן

מנהיגות במציאות מורכבת

בשנות ה-80 של המאה הקודמת השתמשו במושג VUCA בכדי לתאר את הסביבה בעולם שלאחר המלחמה הקרה, בעידן הדיגיטלי והמקושר. הסביבה אופיינה בתנודתיות, אי ודאות, מורכבות ועמימות.
לאחר מספר שנים ההבנה הייתה שהסביבה מורכבת יותר וטבעו את המושג TUNA שמתאר סביבה סוערת, אי ודאית, חדשנית ועמומה.
השינוי המשמעותי חל במהלך השנתיים האחרונות, כשהסביבה מתוארת כבר כשברירית, חרדתית, לא לינארית ולא מובנת.
זאת סביבה מאוד מאוד מאתגרת עבור המנהיגים, כסביבה שבה הם צריכים להוביל ארגונים בצורה אפקטיבית.

קרא עוד »
נטוורקינג
אייל גונן

ה-ק-ש-ב-ה

איך השיחות שלכם נשמעות? שיחה מתפתחת? משחק פינג-פונג של משפטים אקראיים? אין קשר בין המשפט שאתם אומרים לתשובה שמשיבים לכם? אתם מסיימים את השיחה בתחושת החמצה שלא הספקתם להעביר את המסר בגלל שקטעו אתכם? תחושה של שיחה סתמית?

כל היום שלנו מלא בשיחות כאלה.

שיחות בלי ה-ק-ש-ב-ה.

קרא עוד »
הצלחה
אייל גונן

אתם אמיצים?

ברנה בראון מדברת על פגיעות, ואומרת שאנחנו יכולים לבחור באומץ או בנוחות, אבל לא בשניהם יחד. היא מגדירה את האומץ כמוכנות להיות פגיע, לפעול בלי ערובה לכך שתצליח. לא לחשוב על זה שאולי תכשל, אלא לפעול בידיעה שאתה יכול להיכשל, אבל להמשיך ולהתמודד.
אי אפשר להתפתח ולגדול כשאתה עטוף בשריון, וזו הסיבה שצריכים אומץ בכדי להתפתח, צריכים להיות מוכנים להיות פגיעים.

קרא עוד »