מה עדיף? מנהיג "מוכוון תוצאות" או "מוכוון אנשים"?

איזה מנהיג מוצלח יותר ה"מוכוון תוצאות" או ה"מוכוון אנשים"?
זה בדיוק מה שבחן ג'ימס זנגר במחקר שפרסם ב-2009, ובו בדק בקרב 6,000 עובדים, מהם המאפיינים שמשפיעים על האופן בו העובד תופס את הבוס שלו כמנהיג מוצלח. מבין כל המאפיינים שנבדקו, היו גם "התמקדות באנשים" כשהכוונה לכישורים החברתיים, ו"התמקדות בתוצאות" כשהכוונה לכישורים האנליטיים.
באופן די מפתיע, תוצאות המחקר הראו שאף אחד מהמאפיינים הללו כשלעצמם, מאפיין מנהיג מוצלח. אם המנהיג נתפס כחזק במיקוד בתוצאות, יש לו 14% סיכוי להיתפס כמנהיג מוצלח, ואם הוא נתפס כחזק במיקוד באנשים, יש לו 12% סיכוי להיתפס כמנהיג מוצלח.
אז מה עדיף? גם וגם? המנהיגים שנתפסו כחזקים גם במיקוד בתוצאות, וגם במיקוד באנשים, היו בעלי סיכוי של 72% להיתפס כמנהיגים גדולים ומוצלחים. זה די הגיוני, תחשבו על מנהיג שמוכוון אנשים, הוא מטפח אותם, וממנף את היכולות שלהם בכדי להגיע לתוצאות גבוהות יותר. יותר מזה, מנהיג שמוכוון אנשים, יצליח לפתור הרבה מהבעיות הבינאישיות, שבדרך כלל נוטות "להתחפש" לבעיות ולאתגרים מקצועיים או ארגוניים. ואם בנוסף הוא גם יצליח לעמוד במשימות של הארגון, כולם ירוויחו.
נראה ש"בינגו", אבל חכו עם השמפניות..
כמעט כל מנהיג, מנהל, מפקד, מצהיר שמה שחשוב לו זה גם האנשים וגם התוצאות. הבעיה היא שכבני אדם, אנחנו בנויים אחרת, לא אותם חלקים במוח שלנו אחראים על החשיבה האנליטית המתמקדת בתוצאות, ועל הכישורים החברתיים, יותר מזה, כשחלק אחד פועל השני מדומם פעילות. במחקר שערך דיוויד רוק, הוא ביקש מאלפי עובדים לדרג את הבוסים שלהם ב"מיקוד בתוצאות" וב"מיקוד באנשים", והתוצאה המדהימה הייתה שרק 1% מכלל המנהיגים בארגונים, דורגו גבוה בשני המאפיינים יחד!.
מיקוד בתוצאות ומיקוד באנשים, נמצאים במתח על אותו ציר, וכמנהיגים המשמעות הראשונה היא להבין היכן אנחנו נמצאים, להיות מודעים למיקוד האמיתי שלנו, ולא למה שהיינו רוצים. הדבר השני הוא לנהל את המתח הזה, בין אם להיעזר באנשים מאזנים סביבנו, או באמצעות מנגנונים שיחייבו אותנו לפעול באופן מאוזן יותר.
האמירה בצבא ארה"ב היא "People first, Mission always", והכוונה היא שידרשו ממך לבצע את המשימה שלך בצורה הכי טובה, גם אם היא קשה, וגם אם זה ידרוש ממך להעדר מהבית ומהמדינה לתקופה ארוכה, לעתים גם שנים. אבל, במקביל את.ה תדע.י שיש רשת תמיכה במשפחה שלך, והמשמעות היא שאת.ה יכול.ה להתמקד במשימה. כשדואגים לאנשים, דואגים למשימות.

מעניין? שתפו 

WhatsApp
Email
LinkedIn
Twitter
Facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עשוי לעניין אותך גם

מנהיגות
אייל גונן

במי הכי נכון להשקיע בפיתוח מנהיגות?

באופן טבעי הנטייה של רוב הארגונים היא להשקיע בהנהלה, באנשים שכבר הוכיחו את עצמם, שמוכרים כמנהיגים, שיש להם ניסיון והגיעו לתוצאות. אבל אם הם כאלה – למה צריך להשקיע דווקא בהם? אולי הם דווקא אלה שצריכים הכי פחות שישקיעו בהם?
במי נשקיע יותר – ב"חמישייה הפותחת" או ב"שחקני הספסל"?

קרא עוד »
מנהיגות חדשה הרצאת מנהיגות מהי מנהיגות סדנת מנהיגות מנהיגות אפקטיבית מנהיג חזון מנהיגות משרתת מנהיגות מעצבת אייל גונן מנהיגות מזווית אחרת הגדרת מנהיגות
מנהיגות
אייל גונן

מה ההבדל בין מנהיגות מסורתית למנהיגות החדשה?

המנהיגות החדשה היא מנהיגות קשובה, מקדמת שיתופי פעולה, משרתת רעיון ואנשים, מעצימה, מבזרת את המשאבים, מטפחת מנהיגים בארגון, ודואגת לתחושת המשמעות של האנשים. זוהי מנהיגות פתוחה ללמידה, שמפגינה אותנטיות ופגיעות, שקיפות, משתפת באתגרים ופתוחה לרעיונות חדשים מכל דרג בארגון.

המנהיגות המסורתית פועלת ממקורות כח חיצוניים, ואילו המנהיגות החדשה פועלת ממקורות כח פנימיים, שמביא לידי ביטוי דרך תקשורת בריאה ואפקטיבית, את הערכים, המשמעות והמחויבות. המנהיגות החדשה מביאה לידי ביטוי "מיומנויות רכות" ואינטליגנציה רגשית, על פני הרציונליזציה של המנהיגות המסורתית.

קרא עוד »
הצלחה
אייל גונן

אתם אמיצים?

ברנה בראון מדברת על פגיעות, ואומרת שאנחנו יכולים לבחור באומץ או בנוחות, אבל לא בשניהם יחד. היא מגדירה את האומץ כמוכנות להיות פגיע, לפעול בלי ערובה לכך שתצליח. לא לחשוב על זה שאולי תכשל, אלא לפעול בידיעה שאתה יכול להיכשל, אבל להמשיך ולהתמודד.
אי אפשר להתפתח ולגדול כשאתה עטוף בשריון, וזו הסיבה שצריכים אומץ בכדי להתפתח, צריכים להיות מוכנים להיות פגיעים.

קרא עוד »