הרבה שואלים אותי אם מי שמופנם יכול להיות מנהיג. לרובנו יש בראש תמונה של מנהיג מוחצן, ולכן כל מי שמופנם ורוצה להנהיג, צריך להתגבר על מחסום תפיסתי גדול. בסקר שנערך ב-2006, 65% מהמנהלים הבכירים ראו את המופנמות כמחסום למנהיגות, ומחקרים מראים שנשיאי ארה"ב היותר מוחצנים, נתפסו גם כמנהיגים יעילים יותר.
אז מה זה אומר? שמופנמים לא יכולים להיות מנהיגים? הרבה מופנמים אכן מוותרים על האפשרות להנהיג בגלל התפיסה הזאת, אבל חשוב להבין, שמופנמים יכולים להנהיג!! ביישנים ופחדנים לא יכולים, ויש הבדל גדול.
מי שביישן, מפחד מסיטואציות חברתיות, מעדיף להימנע מהן, או לפחות שלא ישימו לב אליו. מופנמות זאת תפיסת אישיות, וביישנות זאת התנהגות, שני דברים שונים. מופנמות זה לא אנטי-חברתיות, אלא שהאינטראקציות החברתיות, והדעות שהוא יביע יהיו הרבה יותר ממוקדות.
מופנמים שמוצאים עצמם בסיטואציה חברתית, סורקים ובודקים מה הם יכולים ללמוד, הם מתרכזים במחשבותיהם, ואינם תלויים בסביבה בכדי להרגיש בעלי ערך, אבל עם זאת, הם גם מקשיבים ורגישים לסביבה הרבה יותר טוב מאנשים מוחצנים, הנוטים לדבר יותר בפגישות ולעבד את מחשבותיהם בקול רם, כאשר תגובות הסביבה מחזקות אותם ונותנות להם 'מנת דופמין'.
מנהיגים מוחצנים נתפסים כמנהיגים טובים ויעילים יותר בקרב הממונים עליהם והכפופים להם, אך במצבים מסוימים, דווקא מי שמופנם יכול להיות מנהיג טוב יותר, בעיקר כאשר הוא מוביל צוות של אנשים בעלי יוזמה ורעיונות לשיפור, צוות פרואקטיבי ואסרטיבי. לפי מחקר של אדם גרנט שפורסם ב-HBR, בסיטואציה כזאת, דווקא המנהיגים המוחצנים ירגישו מאוימים מצוות כזה, אבל יצליח יותר עם צוות 'פאסיבי'.
במחקר נמצא שצוותים פרואקטיביים השיגו תוצאות גבוהות יותר ב-28% דווקא עם מנהיג מופנם, שאפשר לחברי הצוות לבטא את הרעיונות שלהם, ולא פעל במוחצנות שפגעה, סרסה ודכאה את הצוות כתוצאה מתחושת האיום מצד אנשי הצוות.
המנהיג המופנם הקשיב לאנשים ונתן להם להרגיש משמעותיים, בעלי ערך לקבוצה, ובכך הגביר את המוטיבציה הקבוצתית. לעומתו המנהיג המוחצן עסוק בתחזוקת ה'מוחצנות' לא מעט, דבר שפוגע בתפקוד הצוות.
אז נכון, למנהיג המופנם יש חסם תפיסתי שעליו הוא צריך להתגבר, קודם כל אצלו, ואח"כ גם אצל האנשים סביבו, אבל זה לא אומר שהוא לא יכול להיות מנהיג טוב, ובסיטואציות מסוימות אפילו מנהיג טוב יותר.
אנחנו נוטים לרצות מנהיגים מוחצנים ואסרטיביים סביבנו, "גיבורים", אבל מעדיפים מנהיג מופנם מעלינו, שיהיה קשוב, יאפשר אוטונומיה, ושיאפשר לנו להרגיש בעלי ערך.
לא חסרים מנהיגים מופנמים, וורן באפט, ביל גייטס, צוקרברג, מהטמה גנדי, לינקולן…
