איך מנהיגים בונים אמון?

איך מנהיגים בונים אמון? זה שאנשים צריכים להאמין במנהיג בכדי ללכת אחריו – ברור. אבל יש עוד אמונה, אמונה של האנשים בעצמם, ואמונה של המנהיג ביכולת של האנשים. רוב האנשים לא מאמינים באחרים באופן טבעי, אז איך להפוך למנהיג שמאמין באנשיו?

# תאמינו בהם לפני שהם מצליחים: כולם אוהבים אנשים מוצלחים, וזה קל להאמין בהם כשהם כבר מצליחים, זה קצת כמו לאהוד קבוצת כדורגל כשהיא במומנטום של הצלחה. הרבה יותר קשה להאמין במי שעדיין לא הוכיח את עצמו, אבל זה המפתח להניע אנשים למצות את הפוטנציאל שלהם, עוד לפני שהם מאמינים בעצמם.

# תדגישו את החוזקות: להתמקד בחוזקות של האנשים, זה מה שנותן לאנשים את האמונה שיש להם את היכולת להצליח.

# תדגישו את ההצלחות שלהם בעבר: זה מסביר איך החוזקות סייעו להם בעבר, לפעמים צריך לעזור לאנשים לחבר בין ההצלחה בעבר, להצלחה בעתיד.

# תנו להם ביטחון דווקא כשנכשלים: כשמתחילים לבצע משהו, לרוב חווים כישלונות בהתחלה, ככה זה. לחלק מהאנשים יהיה את החוסן הנפשי, התכונה שנקראת 'גריט' והם ימשיכו לנסות, אבל יהיו גם כאלה שיוותרו. זה בדיוק המקום של המנהיג, להביע אמונה, ולהראות מניסיונו שהכישלון הוא חלק מהדרך להצלחה, כשאנשים מבינים שגם דמות שמהווה מודל לחיקוי נכשלה בעבר, הם מאמינים שגם הם יכולים להצליח.

# תחוו ניצחונות יחד: תעזרו לאנשים לחוות ניצחונות, שימו אותם בעמדה שיחוו הצלחות קטנות. תנו להם משימות שאתם בטוחים שיצליחו בהן, ככל שהביטחון שלהם יעלה, הם כבר יבקשו משימות מאתגרות יותר.

# תמיד תתנו תקווה: לאורך ההיסטוריה, במקרים הקשים ביותר שבהם חיילים היו בשבי, ואף מכתביו של ויקטור פרנקל על תקופת היותו אסיר במחנה ריכוז בשואה, יש עדויות על כך שהתקווה של האנשים היא מה שהחזיק והציל את חייהם. נתן להם תקווה להמשיך.

בניסוי שערך קורט ריכטר, הוא הכניס חולדות לקערת מים, הכוונה הייתה לבדוק כמה זמן הן ישחו לפני שיוותרו ויטבעו. החולדות שחו שתי דקות וטבעו. מה גרם להן לוותר כל כך מהר? אובדן תקווה.הניסוי קיבל תפנית, עכשיו הכניסו את החולדות לקערה, אבל לפני שהן ויתרו וטבעו, שלפו אותן מהמים, החזיקו בהן כדקה והשיבו אותן חזרה למים. התפנית הייתה קיצונית, החולדות הבינו שיש תקווה, והמשיכו לשחות במשך שעות.

תאמינו באנשים, ותמיד תתנו להם תקווה לעתיד, כך יבנה אמון.

"האדם יכול לחיות 40 יום בלי אוכל, 3 ימים בלי מים, 8 דקות בלי אוויר, אבל רק שנייה אחת בלי תקווה".

מעניין? שתפו 

WhatsApp
Email
LinkedIn
Twitter
Facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עשוי לעניין אותך גם

מנהיגות
אייל גונן

מנהיגות במציאות מורכבת

בשנות ה-80 של המאה הקודמת השתמשו במושג VUCA בכדי לתאר את הסביבה בעולם שלאחר המלחמה הקרה, בעידן הדיגיטלי והמקושר. הסביבה אופיינה בתנודתיות, אי ודאות, מורכבות ועמימות.
לאחר מספר שנים ההבנה הייתה שהסביבה מורכבת יותר וטבעו את המושג TUNA שמתאר סביבה סוערת, אי ודאית, חדשנית ועמומה.
השינוי המשמעותי חל במהלך השנתיים האחרונות, כשהסביבה מתוארת כבר כשברירית, חרדתית, לא לינארית ולא מובנת.
זאת סביבה מאוד מאוד מאתגרת עבור המנהיגים, כסביבה שבה הם צריכים להוביל ארגונים בצורה אפקטיבית.

קרא עוד »
מנהיגות
אייל גונן

מנהיגות ואגו – "מחלת המנכ"ל"

כשרוצים לרצות את המנהל, מסננים את המידע שזורם מעלה בהיררכיה, כך שרק המידע המחמיא יגיע, וככה המנהל לא באמת מקבל משוב כנה ואמיתי מהסביבה.

לפעמים התפיסה של האנשים שקרובים למנהל, אותו "מעגל פנימי", היא שלאור ההכרות שלהם עם המנהל, בכל מקרה הוא לא ישנה את דעתו בנושא שיובא בפניו, מה שכן, הוא ישנה את דעתו לגבי מי שיביא את הבשורה הרעה, ולכן מה התועלת בזה? גם להסתכן וגם לא יקרה שום דבר?
אנשי "המעגל הפנימי" לא באמת שומרים על המנהל, אלא שומרים על עצמם, והופכים ל"מעגל המרצים".

קרא עוד »
דגל ישראל, אחריות מנהיגים, מנהיגות, מהפכה משפטית
מנהיגות
אייל גונן

מה האחריות של המנהיגים שלנו לאווירה הציבורית?

כדי לייצר אווירה ציבורית חיובית, שזה מה שמנהיגות חיובית אמורה לייצר, המנהיגים צריכים להוות דוגמא בהתנהגותם ולהציב סטנדרט גבוהה של התנהגות, הכלה, כבוד, חיזוק היחסים בין הצדדים השונים בחברה, ויצירת מרחבי שיח ושיתוף פעולה. בסופו של דבר מנהיגות מטפחת אופטימיות, תקווה לעתיד טוב יותר ויצירת הזדמנויות לכולם.

כשמנהיגים פוליטיים מחליטים להקצין את ההתבטאויות שלהם, זה משפיע ומוביל באופן ישיר לקיטוב ופילוג בחברה. זה פוגע באמון במוסדות שלטון, ואפילו באמון וביחסים בין חברים לעבודה ואף בין בני משפחה, מה שמוביל לתחושות של כעס, תסכול, חוסר תקווה ובסוף זה יכול להגיע גם לאלימות פיזית.

קרא עוד »