למה הרעיון שלי לא מתקבל?

דיון פגישה מנהיגות ניהול רעיון

אתם מעלים רעיון גאוני, אבל הקול שלכם לא זוכה להערכה?

במילה אחת הסיבה לזה היא: תיזמון

בשתי מילים: "שקט אסטרטגי"

כשאנחנו מעלים רעיון יש שתי אפשרויות, האחת היא שהרעיון שלנו יזכה אותנו בהערכה, שהיא תגמול חיובי, אבל האפשרות השנייה היא הסיכון שנקבל יחס קר עד כדי מזלזל או עוין.

במחקר מעניין מצאו שגורם המפתח שעוזר אנשים לקבל תמיכה ברעיונות שלהם הוא תיזמון המסר שלהם. הם נעזרים במה שנקרא "שקט אסטרטגי" עד לנקודה הרלוונטית להעלאת הרעיון.

בדרך כלל כשיש לנו רעיון טוב, אנחנו מיד רוצים להפיץ אותו, כדי לא לפספס את המועד, להיות רלוונטים, להיות הראשונים שמעלים את הרעיון וגם כדי להרגיש מעורבים, תורמים ומוערכים. אנחנו מונעים מתחושת דחיפות.

אבל התנהגות כזאת, מתעלמת מהעובדה שהאנשים סביבנו עסוקים, טרודים במהלך היומיום מהרבה מאוד דברים, ובעיקר אצל דרגי הניהול יש המון תחרות על הקשב שלהם. הסבירות שבכל רגע נתון הם יהיו קשובים ופנויים מנטלית להתמודד עם הרעיון החדש, נמוכה מאוד.

דווקא האנשים שמחכים עם הרעיון לתזמון הנכון, נתפסים ע"י המנהלים שלהם כבעלי רעיונות איכותיים יותר, וזוכים להערכה ותגמול רבים יותר.

הנה שלושת המניעים החיוניים ל"שקט אסטרטגי":

  1. רלוונטיות: הרעיון צריך להתאים לסדר היום. כשהארגון או האנשים עסוקים וטרודים בפרויקט מסוים, או מנסים להתמודד עם אתגר מרכזי או אירוע משמעותי, הקשב של האנשים יהיה נמוך מאוד, וכך גם "הקשב הארגוני", ולכן בסבירות גבוהה שהרעיון יתקבל כ"תלוש מהמציאות".
  2. מוכנות: לא רק הרעיון צריך להיות מוכן, אלא גם מציע הרעיון צריך להיות מוכן להציג אותו, לוודא שהרעיון מגובה בנתונים, להיות מוכן מבחינת אופן הצגת הרעיון, התמודדות עם שאלות, התנגדויות וכו'.
  3. היענות: זאת המוכנות הקוגנטיבית של שומע הרעיון, והקשב שלו לרעיונות חדשים. אנחנו מכירים את הימים האלה על עצמנו, וכמובן על בוסים, שלפעמים כדאי "לחכות ליום טוב", ובעדינות נגיד שיש ימים שהם לא "אופטימליים" להעלאת רעיונות חדשים (כן, גם לדרישה להעלאת שכר..).
  4. אלה ימים שכדאי ליצור בהם רק אינטראקציות "מחויבות מהמציאות", יהיו הסיבות אשר יהיו, ולחכות ליום אחר, למיינדסט אחר.

המחקרים מראים שמנהלים מעריכים ומתגמלים יותר עובדים שמתזמנים את הרעיונות והדעות שלהם, למועדים רלוונטים, ואף לעיתוי שבו "הנסיבות תומכות ברעיון החדש".

"שקט אסטרטגי" הוא תזמון כך שהרעיון ייפול מוכן ואפוי על אוזניים קשובות, והאמת היא שאנחנו כבר די יודעים לזהות מה התזמון הנכון מבחינת הסביבה שלנו, זוהי "אינטלגנציה רגשית".

זה לא סותר את היותנו אמיצים, אומץ הוא להלחם עבור ערכים ודברים שחשובים לנו, אבל לא להלחם במובן של לעשות רעש, אלא במובן שנעשה מה שדרוש כדי לקדם אותם.

אחת הדרכים היא תיזמון, כדי לקדם את הרעיונות, ולא לטעות ולגרום לכך שלא יתממשו או ידחו בגלל שהועלו במועד הלא נכון.

מעניין? שתפו 

WhatsApp
Email
LinkedIn
Twitter
Facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עשוי לעניין אותך גם

רפלקציה חשיבה חוזקות
התפתחות אישית
אייל גונן

רפלקציה – איך אתם עם לחשוב?

במחקר שערך טימותי ווילסון מאוניברסיטת וירג'יניה, ופורסם ב-Science,  146 סטודנטים התבקשו לשבת בחדר ריק, ללא ספרים, טלפונים ניידים או הסחות דעת אחרות, וההנחיות שהם קיבלו היו לשבת על כיסא, להישאר ערים ולחשוב על מה שהם רוצים, במשך 15 דקות. קל ופשוט.  

אבל התוצאה הייתה שהסטודנטים דיווחו שהם סבלו, וכשאפשרו לסטודנטים לעשות את זה בבתיהם, הם אפילו דיווחו על סבל גדול יותר. שליש מהסטודנטים כל כך סבלו שהם דיווחו כי בפועל הם רימו והשתמשו בניידים, האזינו למוזיקה או סתם הסתובבו בחדר.

הסטודנטים נתקלו בקושי אמיתי לנהל את המחשבות שלהם, כש"כיבו להם את העולם החיצון".

קרא עוד »
איזון קריירה משפחה
אייל גונן

שיווי משקל מנהיגותי – ההתפטרות הגדולה

"נקודת שיווי המשקל המנהיגותית" זזה, וכשמדברים על "ההתפטרות הגדולה", רגע לפני שקופצים למסקנות על "דור עצלן" או "מפונק", כדאי להבין למה היא זזה, ומהו אתגר המנהיגות.
בסקר שנערך בפברואר 2022 וכלל 15,000 עובדים, צנחה תחושת העובדים כי דואגים מאוד לרווחתם עד לרמה של 24%!!, זוהי ירידה מתמשכת במהלך השנתיים האחרונות, מאז הפיק של תחילת הקורונה, לרמה נמוכה עוד יותר ממה שהייתה לפני הקורונה.

האנשים כבר לא מוכנים לשעבד את האושר שלהם תמורת עבודה, וארגון שלא יבין את זה, יישאר עם העובדים הפחות טובים, אלה שאין להם ברירה. האם העובדים יתגמשו, או שדווקא הארגונים הם אלה שיתגמשו? נחכה ונראה.

קרא עוד »