העוצמה של השיפורים הקטנים

נבחרת רכיבת האופניים של בריטניה סבלה מתקופת שפל ארוכה, במשך מאה שנה זכתה במדליה אולימפית אחת, ואף אחד מחבריה לא זכה במרוץ ה"טור דה פרנס" היוקרתי. מצבה היה כל כך עגום עד שיצרנית אופניים מובילה סרבה למכור לה אופניים בכדי שהמותג של החברה לא יפגע.

כל זה השתנה ב-2003 כשהאיגוד מינה את דייב בריילספורד למאמן המקצועי. בריילספורד הביא גישה בלתי מתפשרת, מחויבות לתפיסה אותה הוא כינה "צבירת הרווח השולי". הרעיון הוא לקחת את רכיבת האופניים, לפרק אותה לפעולות ורכיבים קטנים, לשפר כל תחום באחוז אחד (לפחות), וכך להשיג שיפור משמעותי כשמחברים את כל השיפורים הקטנים ביחד.

לדוגמא, לעצב את הכסא שיהיה נח יותר, למרוח את הצמיגים באלכוהול בכדי לשפר אחיזה, לבחון לבוש שישמור על טמפרטורת השריר הנכונה, לבחון את הלבוש עם החיכוך המינימאלי במנהרת רוח, בחינת סוג העיסוי שמאפשר התאוששות מהירה יותר לשרירים, ואפילו התאמת כרית לכל רוכב לשיפור השינה.

כשביצעו מאות שיפורים קטנים, שנראים זניחים, התוצאות לא אחרו לבוא. מ-2007 ועד 2018 רוכבים בריטיים ניצחו 178 אליפויות ברכבי העולם, זכו ב-66 מדליות אולימפיות ופראלימפיות, וזכו 6 פעמים ב"טור דה פרנס"!!, במה שתואר כעשור הטוב ביותר בעולם הרכיבה.

בספר 'Atomic habits' מתאר ג'ימס קליר כיצד שינויים שנראים קטנים וחסרי משמעות בהתחלה, מובילים לתוצאות משמעותיות, אם דבקים בהם לאורך זמן. איכות החיים שלנו תלויה בהרגלים שלנו.
אנחנו נוטים לחשוב ששינוי משמעותי דורש צעדים דרסטיים, אבל אם נבצע שינוי, שיפור של 1% בכל יום, במשך שנה, בסוף השנה נהיה טובים יותר פי 37. קשה להעריך את זה, אבל בראיה לאחור לאחר שנתיים-שלוש, אנחנו יכולים להעריך אם מצבנו השתפר משמעותית מהרגל טוב, או הורע מהרגל רע.

תחשבו על הרגל קטן שקשור לניהול זמן שלכם, לכושר, לתזונה, לתקשורת עם אחרים, להתנהלות כלכלית, הרגל קטן שתתמידו בו ותשתפרו בו, ומה תהיה ההשפעה שלו על החיים שלכם בראיה לאחור לאחר שנתיים.

לאורך זמן, ההרגל הופך לפעולה אוטומטית, שאנחנו לא משקיעים בביצועה הרבה מחשבה, זה היתרון של הרגלים, הם מאפשרים לנו לנתב את אנרגיה מנטלית למקומות אחרים. החסרון הוא שבשלב מסוים ההרגל מפסיק להועיל לנו ולשפר אותנו באותו קצב, אנחנו עושים אותו אבל לא משתפרים, ואולי אפילו חווים ירידה בביצוע באותו תחום.
בשלב הזה אנחנו צריכים שילוב של הרגל אוטומטי וביצוע מוכוון. בדומה לתפיסה של גלדוול בספרו 'מצויינים', מיומנות גבוהה מושגת באמצעות אימון חוזר ומוכוון בתחום צר, וזה מה שמאפשר להרגל שלנו להפוך מהרגל "רדום" להרגל שממשיך לשפר את המיומנות שלנו. כל הרגל דורש רענון מדי פעם.

הרגל טוב הופך את הזמן לבן ברית, הרגל רע הופך את הזמן לאויב.

בסופו של דבר, שינוי הוא לא דבר שקורה ברגע, אבל ההחלטה על השינוי קורת ברגע. אז אולי עכשיו?..

מעניין? שתפו 

WhatsApp
Email
LinkedIn
Twitter
Facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עשוי לעניין אותך גם

מנהיגות
אייל גונן

הנסיך ועדר הכבשים

מנהיגות היא לא מעמד, תואר או תפקיד, מנהיגות היא פעולה, מסע של התנסות ולמידה, התפתחות, מנהיגות היא לא מתנה שמקבלים, אלא היא גישה שמפתחים.

קרא עוד »
הצלחה
אייל גונן

אתם אמיצים?

ברנה בראון מדברת על פגיעות, ואומרת שאנחנו יכולים לבחור באומץ או בנוחות, אבל לא בשניהם יחד. היא מגדירה את האומץ כמוכנות להיות פגיע, לפעול בלי ערובה לכך שתצליח. לא לחשוב על זה שאולי תכשל, אלא לפעול בידיעה שאתה יכול להיכשל, אבל להמשיך ולהתמודד.
אי אפשר להתפתח ולגדול כשאתה עטוף בשריון, וזו הסיבה שצריכים אומץ בכדי להתפתח, צריכים להיות מוכנים להיות פגיעים.

קרא עוד »
מנהיגות
אייל גונן

מנהיגות ואגו – "מחלת המנכ"ל"

כשרוצים לרצות את המנהל, מסננים את המידע שזורם מעלה בהיררכיה, כך שרק המידע המחמיא יגיע, וככה המנהל לא באמת מקבל משוב כנה ואמיתי מהסביבה.

לפעמים התפיסה של האנשים שקרובים למנהל, אותו "מעגל פנימי", היא שלאור ההכרות שלהם עם המנהל, בכל מקרה הוא לא ישנה את דעתו בנושא שיובא בפניו, מה שכן, הוא ישנה את דעתו לגבי מי שיביא את הבשורה הרעה, ולכן מה התועלת בזה? גם להסתכן וגם לא יקרה שום דבר?
אנשי "המעגל הפנימי" לא באמת שומרים על המנהל, אלא שומרים על עצמם, והופכים ל"מעגל המרצים".

קרא עוד »