איך מנהיגים בונים אמון?
זה שאנשים צריכים להאמין במנהיג בכדי ללכת אחריו – ברור. אבל יש עוד אמונה, אמונה של האנשים בעצמם, ואמונה של המנהיג ביכולת של האנשים. רוב האנשים לא מאמינים באחרים באופן טבעי, אז איך להפוך למנהיג שמאמין באנשיו?
זה שאנשים צריכים להאמין במנהיג בכדי ללכת אחריו – ברור. אבל יש עוד אמונה, אמונה של האנשים בעצמם, ואמונה של המנהיג ביכולת של האנשים. רוב האנשים לא מאמינים באחרים באופן טבעי, אז איך להפוך למנהיג שמאמין באנשיו?
בסמוך להגעתו למנצ'סטר יונייטד, הוא החל בבניית יסודות לטווח הארוך והפרויקט הראשון היה "תכנית הצעירים". הוא הקים שני מרכזי מצויינות, גייס סקאוטים (מגלי כשרונות) ודחק בהם להביא את הכשרונות הצעירים המובילים, וכך בין ההחתמות הראשונות שלו היו דיוויד בקהאם, ורייאן גיגס עוד בגיל 13!, פול סקולס וגארי נוויל.
החוקר הופסדה, טבע את המונח PDI (Power Distance Index), שהוא מדד מ-1 עד-100 ל"מרחק הכח" בארגונים. ככל שהמדד נמוך יותר, ההיררכיה והסמכות תופסות מקום נמוך יותר בארגון, וככל שהמדד גבוה יותר, קיימים פערי כח בעקבות ההיררכיה עד כדי פגיעה ביכולת קבלת החלטות.
הרבה שואלים אותי אם מי שמופנם יכול להיות מנהיג. לרובנו יש בראש תמונה של מנהיג מוחצן, ולכן כל מי שמופנם ורוצה להנהיג, צריך להתגבר על מחסום תפיסתי גדול. בסקר שנערך ב-2006, 65% מהמנהלים הבכירים ראו את המופנמות כמחסום למנהיגות, ומחקרים מראים שנשיאי ארה"ב היותר מוחצנים, נתפסו גם כמנהיגים יעילים יותר.
איזה מנהיג מוצלח יותר ה"מוכוון תוצאות" או ה"מוכוון אנשים"?
זה בדיוק מה שבחן ג'ימס זנגר במחקר שפרסם ב-2009, ובו בדק בקרב 6,000 עובדים, מהם המאפיינים שמשפיעים על האופן בו העובד תופס את הבוס שלו כמנהיג מוצלח. מבין כל המאפיינים שנבדקו, היו גם "התמקדות באנשים" כשהכוונה לכישורים החברתיים, ו"התמקדות בתוצאות" כשהכוונה לכישורים האנליטיים.
הסיפור על חברה משפחתית, שבני המשפחה רצו למכור אותה. שתי חברות התמודדו על קניית החברה, אמריקאית ויפנית, ובני המשפחה שהיו חובבי חתירה, החליטו לערוך מספר מקצי חתירה כדי לבחון את תפקוד ההנהלות של החברות במשימה הדורשת תכנון, ארגון, יכולת ביצוע ומשמעת.
כל מנהיג מונע משאלה שהוא שואל את עצמו בכל בוקר. יש מנהיג ששואל את עצמו "מה אני צריך לעשות כדי להצליח?" זה מנהיג ששם את עצמו במרכז, כל הארגון על כלל משאביו ורצונותיו, עובד בשביל להאדיר את המנהיג. יש מנהיג ששואל את עצמו "מה אני יכול לעשות כדי שהארגון יצליח?" זה מנהיג שמבין שהארגון והמטרות שלו גדולים וחשובים יותר ממנו.
זה לא משנה כמה המנהלים היו חכמים וכישרוניים, לפעמים למרות כל ההכנות, צריך גם רגש, צריך שיגידו לך כמה אתה תותח, כמה חשוב ומשמעותי מה שאתה עושה, שהכי חשוב שתהיה הכי טוב שאתה יכול וזה כבר יספיק, וכמובן שמאמינים בך. בדיוק ברגע הנכון.
ישנו גורם מכריע משותף לכל המנהיגים האפקטיביים, והוא רמה גבוהה של אינטלגנציה רגשית. זה לא שמנת המשכל או היכולות הניהוליות כבר לא רלוונטיות, אלא שהן כבר נחשבות ל"יכולות סף", וברור שהן הכרחיות כדי להיכנס לתפקידי ניהול.