תקשורת בין אישית

השבוע הזה הזכיר לי את החשיבות של היכולת לראות דברים בפרספקטיבה, כלומר מנקודת מבט אחרת, ועד כמה המיומנות הזאת יכולה להשפיע על החיים שלנו, למרות שרוב הזמן אנחנו לא כל כך מצליחים ליישם אותה.

פרספקטיבה היא היכולת להשהות את השיפוטיות והתגובה שלנו, לעשות זום אאוט ולהסתכל מנקודת מבט אחרת, זוהי אחת היכולות החשובות ביותר כדי לשפר את התקשורת שלנו עם הסביבה, ובייחוד למנהיגים.
נקודת המבט שלנו קובעת את האופן שבו נחשוב על משהו, איך נתייחס אליו ואיזו תפיסה נגבש לגביו. פרספקטיבה מאפשרת לנו להבין שהדברים הם יחסיים, ושלכל דבר בחיים יש את הפרופורציה שלו.

זלנסקי יודע שבאמצעות רטוריקה נכונה אפשר לזכות באהדת הקהל, ושבלי קשר האמת אינה עומדת למבחן, אלא היכולת ליצור יחס אוהד בין הנואם והקהל, שבאמצעותו העברת המסר הופכת לקלה יותר.
זלנסקי כמו רטוריקן טוב, יודע להתאים עצמו ולדבר אל כל קהל בשפה הרלוונטית אליו, ולהעביר לו מסר ייחודי כדי להניע את הקהל לחשוב על הדברים לעומק. אחת הדרכים הנפוצות ביותר ושבה משתמש גם זלנסקי, היא ביצוע אנלוגיות שמאפשרות הבנה מהירה יותר, ועל בסיס העובדות המוזכרות, קל להעביר ולהבהיר את הטיעון. רטוריקן טוב מוצא את המשותף בינו ובין הקהל, ומטרת האנלוגיה לאירועי העבר שרלוונטים לקהל, היא לגרום לקהל לראות את המציאות דרך עיני הנואם.

איך השיחות שלכם נשמעות? שיחה מתפתחת? משחק פינג-פונג של משפטים אקראיים? אין קשר בין המשפט שאתם אומרים לתשובה שמשיבים לכם? אתם מסיימים את השיחה בתחושת החמצה שלא הספקתם להעביר את המסר בגלל שקטעו אתכם? תחושה של שיחה סתמית?

כל היום שלנו מלא בשיחות כאלה.

שיחות בלי ה-ק-ש-ב-ה.