איך מכשירים לוחמים ביחידת העילית של צה"ל?
ביחידה שהיא שונה במהותה, גם ההכשרה מתבצעת באופן שונה. הנה כמה עקרונות שעוזרים להכשיר לוחמים ברמה הגבוהה ביותר, הקשורים לרפלקציה, הכשרה, תכנון ואוטונומיה. כך מכשירים את הלוחמים והמפקדים ביחידת העלית.
ביחידה שהיא שונה במהותה, גם ההכשרה מתבצעת באופן שונה. הנה כמה עקרונות שעוזרים להכשיר לוחמים ברמה הגבוהה ביותר, הקשורים לרפלקציה, הכשרה, תכנון ואוטונומיה. כך מכשירים את הלוחמים והמפקדים ביחידת העלית.
מודל PERMA של פרופ' מרטין סליגמן, אבי הפסיכולוגיה החיובית, מספק דרכים פרקטיות ליישום בחיי היומיום, כדי להבטיח שהאושר, המשמעות והמימוש העצמי לא יהיו מקריים בחיינו, אלא תוצאה של פעילות יזומה ומוכוונת. סליגמן בחר חמישה גורמים מעוררי מוטיבציה המאפשרים את תחושת הרווחה, כאשר כל אחד יכול להפיק רווחה בדרגה שונה מכל אחד מהגורמים.
במטה אנליזה שחקרה 100 שנות פיתוח מנהיגות, טען אבוליו, מחוקרי המנהיגות הגדולים, כי "ההשפעה הגדולה ביותר על ההתפתחות, היא הגברת האמונה במונהגים. להטמיע בהם את השכנוע העצמי שהם טובים בביצוע המשימות, יותר משהם חשבו".
למנהיגים יש השפעה גדולה על האנשים שסביבם, הצפייה של המנהיגים מהמונהגים משפיעה מאוד על הצמיחה, ובמידה רבה "למה שאתה מצפה, זה מה שאתה מקבל". הרב קרליבך אמר "כל מה שילד צריך, זה מבוגר אחד שיאמין בו", אבל האמת היא שכל אחד צריך מישהו שיאמין בו. לא סתם אחת ההגדרות של מנהיגות היא לגרום לאנשים להגיע למקום שהם לא היו מגיעים אליו לבד, והשלב הראשון הוא להראות לאנשים שאתה רואה בהם יותר ממה שהם רואים בעצמם.
כשאנחנו מובילים מתוך הערכים שלנו, המורכבות שבקבלת החלטות פוחתת, והמאבקים הפנימיים והמתח הפנימי פוחתים, ברמה האישית וברמה הארגונית.
הערכים שלנו הם העוגן, הבסיס והמצפן לזהות, וגם למנהיגות שלנו. מנהיגות מבוססת ערכים היא מנהיגות מודעת. הערכים שלנו הם האמונות העמוקות האותנטיות שלנו. וכשאנחנו פועלים בניגוד לערכים שלנו, יש נתק בין הראש ללב שלנו, והתוצאה היא מתח, לחץ, תחושת תסכול ואכזבה.
השבוע הזה הזכיר לי את החשיבות של היכולת לראות דברים בפרספקטיבה, כלומר מנקודת מבט אחרת, ועד כמה המיומנות הזאת יכולה להשפיע על החיים שלנו, למרות שרוב הזמן אנחנו לא כל כך מצליחים ליישם אותה.
פרספקטיבה היא היכולת להשהות את השיפוטיות והתגובה שלנו, לעשות זום אאוט ולהסתכל מנקודת מבט אחרת, זוהי אחת היכולות החשובות ביותר כדי לשפר את התקשורת שלנו עם הסביבה, ובייחוד למנהיגים.
נקודת המבט שלנו קובעת את האופן שבו נחשוב על משהו, איך נתייחס אליו ואיזו תפיסה נגבש לגביו. פרספקטיבה מאפשרת לנו להבין שהדברים הם יחסיים, ושלכל דבר בחיים יש את הפרופורציה שלו.
במחקר שערך טימותי ווילסון מאוניברסיטת וירג'יניה, ופורסם ב-Science, 146 סטודנטים התבקשו לשבת בחדר ריק, ללא ספרים, טלפונים ניידים או הסחות דעת אחרות, וההנחיות שהם קיבלו היו לשבת על כיסא, להישאר ערים ולחשוב על מה שהם רוצים, במשך 15 דקות. קל ופשוט.
אבל התוצאה הייתה שהסטודנטים דיווחו שהם סבלו, וכשאפשרו לסטודנטים לעשות את זה בבתיהם, הם אפילו דיווחו על סבל גדול יותר. שליש מהסטודנטים כל כך סבלו שהם דיווחו כי בפועל הם רימו והשתמשו בניידים, האזינו למוזיקה או סתם הסתובבו בחדר.
הסטודנטים נתקלו בקושי אמיתי לנהל את המחשבות שלהם, כש"כיבו להם את העולם החיצון".
הרבה אנשים מספרים לי, שלא משנה לכמה הרצאות, ימי עיון או סדנאות הם הלכו במגוון רחב של מיומנויות, ועדיין הם לא באמת מרגישים שיפור. לא מרגישים שמצליחים להתקדם ולהגיע להישגים משמעותיים יותר.
הבעיה היא שאנחנו מתמקדים ב"התפתחות אופקית" של רכישת כלים, במקום ב"התפתחות אנכית" שהיא שינוי זהות, גישה וחיזוק התודעה.
ברנה בראון מדברת על פגיעות, ואומרת שאנחנו יכולים לבחור באומץ או בנוחות, אבל לא בשניהם יחד. היא מגדירה את האומץ כמוכנות להיות פגיע, לפעול בלי ערובה לכך שתצליח. לא לחשוב על זה שאולי תכשל, אלא לפעול בידיעה שאתה יכול להיכשל, אבל להמשיך ולהתמודד.
אי אפשר להתפתח ולגדול כשאתה עטוף בשריון, וזו הסיבה שצריכים אומץ בכדי להתפתח, צריכים להיות מוכנים להיות פגיעים.
אתם מג'אגלים עם חמישה כדורים, נזהרים שאף כדור לא יפול. יש כדור אחד שאין סיכוי שתתנו לו ליפול, השאלה היא איזה כדור זה?. בבקשה מכם, בפעם הבאה שתמצאו את עצמכם מגא'נגלים, תבדקו שוב על איזה כדור אתם שומרים הכי הרבה, ואיפה אתם מוכנים לשלם את המחיר…