איך לנהל את הקשב שלנו?

קורה לכם שאתם בבית ונזכרים ששכחתם לעשות משהו בעבודה וזה מטריד אתכם?
קורה לכם שאתם שוכחים לעשות דברים, אבל נזכרים בהם בדיוק ברגעים הלא מתאימים?
אז יש פתרון שיגרום לכם לא לשכוח לבצע את המשימות החשובות, ומצד שני לא להשאיר אותן בראש כל הסופ"ש. לי זה עובד.

הפסיכולוגית בלומה זייגרניק ישבה בבית קפה, והבחינה שהמלצרים זוכרים בצורה טובה את ההזמנות שלקחו, עד לרגע בו הם מגישים את ההזמנה, ואז הם שוכחים את ההזמנה די מהר. בסדרת ניסויים היא הוכיחה שמבין כל המשימות שיש לנו, אנחנו נוטים לזכור טוב יותר את המשימות שהתחלנו. באופן לא מודע אנחנו מקבלים מהמח איתותים שיש לנו משימות "פעילות-פתוחות", והאיתותים האלה ימשכו את תשומת ליבנו עד ש"נסגור" את המשימה.

מכאן נולדה טכניקה שאומרת שאם יש לך משימה חשובה, עצם התנעת תהליך הביצוע כבר יגדיל את הסיכוי שתזכור לחזור אל המשימה ולהשלימה, קטנה כגדולה. זהו "אפקט זיגרניק" (Zeigarnik effect).
הסיבה לכך היא בין השאר "שאריות קשב" שאנחנו "משאירים" באותה משימה שהתחלנו אבל לא סיימנו. ולכן אם התחלנו את המשימה, מדי פעם היא תקפוץ לנו בראש ונתפוס את עצמנו חושבים עליה בהבזקים.

אז איך נמנעים מלהשאיר "שאריות קשב" בכל מיני משימות במהלך היום, ובעצם לגרום להן לקפוץ לנו למודעות בזמן לא רצוי? תזכרו שהקשב שלנו מוגבל, וככל שנשאיר יותר משימות פתוחות אמנם נזכור אותן ונוכל לחשוב עליהן, אבל יהיה לנו פחות קשב למה שאנחנו עושים עכשיו. לדוגמה נהיה עם הילדים אבל נחשוב על משימות אחרות, או שנהיה בפגישה ונהיה מוטרדים ממחוייבות אחרת שיש לנו, אולי אפילו נהיה בערב רומנטי ונחשוב על הפגישה שהייתה לנו הבוקר.

כאן נכנס הפסיכולוג רוי באומיסטר, שמצא את השיטה איך לאפשר לנו לסיים את העבודה, ולקחת איתנו את כל הקשב הביתה.
באומיסטר מצא שניתן להפחית את השפעת "אפקט זיגרניק" באופן משמעותי, באמצעות רישום תכנית או אפילו רשימת פעולות נדרשות, כדי לסיים את המשימה בשלב מאוחר יותר, כלומר למחרת או אפילו בשבוע הבא. עצם  המחויבות שלנו לתכנית ספציפית, אפילו בראשי פרקים, לא רק מפשטת את המשימה, אלא גם משחררת משאבים קוגנטיביים וקשב למשימות אחרות. העובדה שזה רשום – כבר מרגיעה אותנו.

דיוויד אלן מפתח שיטת GTD מסביר שהמח שלנו טוב בלהעלות רעיונות, אבל לא בלזכור אותם, זה נכון גם לגבי משימות – אנחנו מעלים רעיונות מעולים, אבל שוכחים ליישם אותם.. זה אומר שבפעם הבאה כשיש לנו משימה חשובה, דבר ראשון נתחיל לבצע אותה וזה כבר יצרוב אצלנו אנרציה של המשך ביצוע המשימה, אבל נזכור גם לרשום את השלבים הבאים על דף, כדי שלא נצטרך לזכור. וכך, לא נהיה מוטרדים מאותה משימה בזמנים הלא נכונים, והקשב שלנו יהיה פנוי למה שנעשה באותו הרגע..

הכי חשוב זה לבצע את זה בסוף היום, ובטח שלקראת סוף השבוע, כך תוודאו שלא תקחו את המחשבות על העבודה אתכם הביתה, וכשתחזרו תוכלו להמשיך מאותה נקודה.

תהיו יותר רגועים, תהנו מהרגע, ותישנו טוב יותר.

מעניין? שתפו 

WhatsApp
Email
LinkedIn
Twitter
Facebook

1 מחשבה על “איך לנהל את הקשב שלנו?”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עשוי לעניין אותך גם

מנהיגות
אייל גונן

מי הנהיג את מנצ'סטר יונייטד הגדולה?

בסמוך להגעתו למנצ'סטר יונייטד, הוא החל בבניית יסודות לטווח הארוך והפרויקט הראשון היה "תכנית הצעירים". הוא הקים שני מרכזי מצויינות, גייס סקאוטים (מגלי כשרונות) ודחק בהם להביא את הכשרונות הצעירים המובילים, וכך בין ההחתמות הראשונות שלו היו דיוויד בקהאם, ורייאן גיגס עוד בגיל 13!, פול סקולס וגארי נוויל.

קרא עוד »
מנהיגות התפתחות אופקית התפתחות אנכית
התפתחות אישית
אייל גונן

"התפתחות אופקית" מול "התפתחות אנכית"

הרבה אנשים מספרים לי, שלא משנה לכמה הרצאות, ימי עיון או סדנאות הם הלכו במגוון רחב של מיומנויות, ועדיין הם לא באמת מרגישים שיפור. לא מרגישים שמצליחים להתקדם ולהגיע להישגים משמעותיים יותר.
הבעיה היא שאנחנו מתמקדים ב"התפתחות אופקית" של רכישת כלים, במקום ב"התפתחות אנכית" שהיא שינוי זהות, גישה וחיזוק התודעה.

קרא עוד »
הרגלים
אייל גונן

מה עדיף להיות צב או ארנב?

יש שתי תפיסות לחיים, שונות אחת מהשנייה, ודווקא אחרי שנים של ניסיונות לאמץ את גישת הארנב, אני מבין שאני הרבה יותר טוב בלהיות צב.

אז מה ההבדל בין הגישות? נניח שמציעים לכם שתי חלופות, החלופה הראשונה היא 3 מליון דולר כאן ועכשיו. החלופה השנייה היא לקבל סנט אחד, שמכפיל את ערכו במשך 31 ימים.

קרא עוד »