מנהיגות?

ניסיתי להבין את התופעה הזו שנקראת מנהיגות.

הרי כשאנחנו רואים מנהיג, אנחנו יודעים לזהות שמדובר במנהיג, אבל איך מגדירים מנהיגות?

איך מגדירים מנהיג טוב? לפי האפקטיביות שלו? חלק מגדולי הדיקטטורים היו מנהיגים אפקטיביים מאוד. אלכסנדר מוקדון למשל נקרא "אלכסנדר הגדול" בפי היוונים, אך בפי הפרסים נקרא "אלכסנדר הברברי" בגלל שהחריב את תרבותם.

באחד הניסיונות למצוא הגדרה למנהיגות, פנו לכ-100 מנהיגים מוצלחים וביקשו מהם להגדיר מהי מנהיגות. מהר מאוד הבינו שכל אחד מהמנהיגים פחות הגדיר מהי מנהיגות, ובעצם יותר תאר את עצמו. זו הבעיה גם עם כל המנהיגים יוצאי הדופן שכותבים אוטוביוגרפיה מפוארת על מנהיגותם. בסופו של דבר כדאי לזכור שמנהיגים יוצאי דופן, הם עדיין יוצאי דופן..

אם פונים לגוגל, המצב אף מחמיר, יש 5 מיליארד תוצאות לחיפוש "Leadership", וכמעט 1.5 מיליארד תוצאות לחיפוש "Leadership definition". דומה לניסיונות להגדיר "אושר", "הצלחה" ו"אהבה".

ההגדרה שאני מצאתי כהכי קולעת היא של הנרי קסינג'ר, שהגדיר מנהיג כ"מישהו שלוקח את האנשים לאן שהם לא יגיעו בעצמם". מההגדרה הזו מבינים שמנהיגות היא לא תלוית מעמד או תפקיד, אלא הגדרה של תוצאה.

אז למה בעצם כולם מתעסקים במנהיגות? בגלל שמנהיגות היא ה-X פקטור, היא משנה את החיים, שלנו, ושל הסביבה. העולם נעשה מקום טוב יותר כשיש יותר מנהיגים טובים. זו הסיבה שחשוב לפתח מנהיגים.
בשנת 1938 מגזין TIME בחר בגבר השנה לא אחר מאשר את היטלר. מדוע? בגלל שהייתה לו ההשפעה הכי גדולה באותה השנה, סטלין נבחר פעמיים (1939,1942), ולהבדיל – גרטה טונברג בת ה-16 נבחרה השנה!!!!. אף אחד לא ביקש מגרטה להנהיג, ובהתחלה גם אף אחד לא התייחס אליה, אבל היא יצרה מומנטום עולמי, ומגזין TIME מתאר אותה כמי ש"החלה תנועה גלובלית בכך שהבריזה מבית הספר, וביצעה שביתת לימודים למען האקלים".

אם אני צריך להגדיר מנהיגות במילה אחת, זו "השפעה". והעניין במנהיגות, ובהשפעה, שאתה אף פעם לא תדע על כמה אנשים השפעת, לאן האדוות של המנהיגות שלך הגיעו. לפעמים דווקא הדברים הקטנים, אפילו הלא מודעים, הם אלה שמשפיעים על אחרים – לכל החיים.

אז מתי הזמן הנכון לפתח מנהיגות? עכשיו! למה? הזדמנויות להנהיג נמצאות מסביבנו בשפע, והן בהישג יד, אבל כמו שאמר John wooden: "כשהזדמנות מגיעה, זה מאוחר מדי להתכונן"…

מעניין? שתפו 

WhatsApp
Email
LinkedIn
Twitter
Facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עשוי לעניין אותך גם

איזון קריירה משפחה
אייל גונן

שיווי משקל מנהיגותי – ההתפטרות הגדולה

"נקודת שיווי המשקל המנהיגותית" זזה, וכשמדברים על "ההתפטרות הגדולה", רגע לפני שקופצים למסקנות על "דור עצלן" או "מפונק", כדאי להבין למה היא זזה, ומהו אתגר המנהיגות.
בסקר שנערך בפברואר 2022 וכלל 15,000 עובדים, צנחה תחושת העובדים כי דואגים מאוד לרווחתם עד לרמה של 24%!!, זוהי ירידה מתמשכת במהלך השנתיים האחרונות, מאז הפיק של תחילת הקורונה, לרמה נמוכה עוד יותר ממה שהייתה לפני הקורונה.

האנשים כבר לא מוכנים לשעבד את האושר שלהם תמורת עבודה, וארגון שלא יבין את זה, יישאר עם העובדים הפחות טובים, אלה שאין להם ברירה. האם העובדים יתגמשו, או שדווקא הארגונים הם אלה שיתגמשו? נחכה ונראה.

קרא עוד »
מנהיגות
אייל גונן

מביעים דעה שונה מדעתו של הבוס?

החוקר הופסדה, טבע את המונח PDI (Power Distance Index), שהוא מדד מ-1 עד-100 ל"מרחק הכח" בארגונים. ככל שהמדד נמוך יותר, ההיררכיה והסמכות תופסות מקום נמוך יותר בארגון, וככל שהמדד גבוה יותר, קיימים פערי כח בעקבות ההיררכיה עד כדי פגיעה ביכולת קבלת החלטות.

קרא עוד »
מנהיגות
אייל גונן

יש דבר כזה מנהיגים מופנמים?

הרבה שואלים אותי אם מי שמופנם יכול להיות מנהיג. לרובנו יש בראש תמונה של מנהיג מוחצן, ולכן כל מי שמופנם ורוצה להנהיג, צריך להתגבר על מחסום תפיסתי גדול. בסקר שנערך ב-2006, 65% מהמנהלים הבכירים ראו את המופנמות כמחסום למנהיגות, ומחקרים מראים שנשיאי ארה"ב היותר מוחצנים, נתפסו גם כמנהיגים יעילים יותר.

קרא עוד »