רפלקציה – איך אתם עם לחשוב?

רפלקציה חשיבה חוזקות

הרצאתי על מנהיגות, ואחד הדברים הראשונים שאני מדבר עליהם בהרצאות, הוא מודעות עצמית והיכולת לבצע רפלקציה, ובתוך זה אחד הדברים הוא לדעת מה החוזקות שלך, ושל האנשים שסביבך. המלצתי לקהל שכחלק מההתפתחות האישית שלהם כדאי להם לגלות מה החוזקות שלהם, באמצעות שאלונים של Gallup  או Via, ושמבחינתי זה Gamechanger אמיתי בחיים, גם ההבנה מה החוזקות, וגם עצם הבהירות של הכלי וההמשגה.

פתאום אחד האנשים בקהל, אמר שהוא לא מאמין בשאלונים וסקרים, והוא לא צריך את זה כדי לדעת מה החוזקות שלו. שאלתי אותו אם הוא יודע מה החוזקות שלו, אם בתוך תוכו הוא מודע להן, אם בעקבות הידיעה הזאת הוא מצליח להביא אותן יותר לידי ביטוי ביומיום, והאמת שהוא התחיל להסס, אבל עדיין אמר שהוא לא מאמין בשאלונים.

בשלב הזה, הסברתי שהאמת היא שיש דרך נוספת לגלות את החוזקות, והיא לתחקר את ההצלחות שלנו, לקחת כמה אירועים שאנחנו מגדירים כהצלחה, לזהות דפוסי חשיבה והתנהגות דומים אצלנו שסייעו לנו להצליח, ואלה החוזקות שלנו.

רק שיש בעיה אחת עם השיטה הזאת, והיא שרוב האנשים מעדיפים להתחשמל מאשר לעשות רפלקציה אישית, או בכלל לחשוב..

במחקר שערך טימותי ווילסון מאוניברסיטת וירג'יניה, 146 סטודנטים התבקשו לשבת בחדר ריק, ללא ספרים, טלפונים ניידים או הסחות דעת אחרות, וההנחיות שהם קיבלו היו לשבת על כיסא, להישאר ערים ולחשוב על מה שהם רוצים, במשך 15 דקות. קל ופשוט.  

אבל התוצאה הייתה שהסטודנטים דיווחו שהם סבלו, וכשאפשרו לסטודנטים לעשות את זה בבתיהם, הם אפילו דיווחו על סבל גדול יותר. שליש מהסטודנטים כל כך סבלו שהם דיווחו כי בפועל הם רימו והשתמשו בניידים, האזינו למוזיקה או סתם הסתובבו בחדר.

הסטודנטים נתקלו בקושי אמיתי לנהל את המחשבות שלהם, כש"כיבו להם את העולם החיצון".

בשלב הזה, החוקרים הבינו שכדאי להכניס לניסוי גירוי שלילי, כדי לגרום לסטודנטים בכל זאת לנצל את הזמן לחשיבה, כך שאתה יכול לשבת ולחשוב או לחשמל את עצמך. לפני תחילת הניסוי נתנו לכל הסטודנטים להתנסות בחשמול עצמי עם 9 וולט, מה שגרם לכל הסטודנטים לציין שהחוויה הזאת לא נעימה ושהם ישתדלו מאוד להימנע ממנה.

מה קרה עכשיו? 67% מהגברים ו-25% מהנשים בחרו לחשמל את עצמם. לא רק שהסטודנטים ציינו שהם היו משועממים והעדיפו לחשמל את עצמם, אחד הסטודנטים חשמל את עצמו 190 פעמים במהלך 15 דקות כדי להפיג את השעמום…

היכולת להתנתק מעם המחשבה מהמציאות, ולבחון את עצמנו כצופים, לבצע רפלקציה ולחשוב על המחשבות שלנו, היא יכולת ייחודית לבני האדם. עם זאת, ניכר כי חלק גדול מאתנו לא נהנה ממנה ואף סובל, עד כדי כך שמעדיפים להיות נתונים לשליטת גירויים חיצוניים כמו הניידים, הטלוויזיה וסתם רכילות טובה.

הסיבה שאנשים לא עושים רפלקציה, היא שהתפתחות אישית היא קצת כמו בצל, ככל שאתה נכנס יותר פנימה, אתה עלול לבכות יותר.

מעניין? שתפו 

WhatsApp
Email
LinkedIn
Twitter
Facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עשוי לעניין אותך גם

הצלחה
אייל גונן

לפעמים כל מה שצריך זאת "שיחת חדר הלבשה"

זה לא משנה כמה המנהלים היו חכמים וכישרוניים, לפעמים למרות כל ההכנות, צריך גם רגש, צריך שיגידו לך כמה אתה תותח, כמה חשוב ומשמעותי מה שאתה עושה, שהכי חשוב שתהיה הכי טוב שאתה יכול וזה כבר יספיק, וכמובן שמאמינים בך. בדיוק ברגע הנכון.

קרא עוד »
מנהיגות התפתחות אופקית התפתחות אנכית
התפתחות אישית
אייל גונן

"התפתחות אופקית" מול "התפתחות אנכית"

הרבה אנשים מספרים לי, שלא משנה לכמה הרצאות, ימי עיון או סדנאות הם הלכו במגוון רחב של מיומנויות, ועדיין הם לא באמת מרגישים שיפור. לא מרגישים שמצליחים להתקדם ולהגיע להישגים משמעותיים יותר.
הבעיה היא שאנחנו מתמקדים ב"התפתחות אופקית" של רכישת כלים, במקום ב"התפתחות אנכית" שהיא שינוי זהות, גישה וחיזוק התודעה.

קרא עוד »
מנהיגות
אייל גונן

יש דבר כזה מנהיגים מופנמים?

הרבה שואלים אותי אם מי שמופנם יכול להיות מנהיג. לרובנו יש בראש תמונה של מנהיג מוחצן, ולכן כל מי שמופנם ורוצה להנהיג, צריך להתגבר על מחסום תפיסתי גדול. בסקר שנערך ב-2006, 65% מהמנהלים הבכירים ראו את המופנמות כמחסום למנהיגות, ומחקרים מראים שנשיאי ארה"ב היותר מוחצנים, נתפסו גם כמנהיגים יעילים יותר.

קרא עוד »